הגדרת מדינת ישראל

גילוי בעלות הברית במחנות הריכוז הנאציים בסוף המלחמה השנייה ברחבי העולם והפשעים שבוצעו נגד אוכלוסיות שונות, כולל האוכלוסייה היהודית (אם כי ישנם קולות המאשרים כי א מוּפחָת מעגל מנהיגים ובעלי ברית צבאיים ידעו זאת בעבר והחליטו לא לעשות דבר מסיבות אסטרטגיות), הם קידמו א תְנוּעָה מ סוֹלִידָרִיוּת עם העם העברי שהקל על הקמת מדינתו שלהם, שיכולה להיחשב "ארץ יהודית", מדינת ישראל.

Independent in 1948, the State of Israel was born as a result of a UN resolution that divided the land of Palestine into two "households אזרחים ”, אחד מהם לערבים הפלסטינים והשני לאוכלוסייה היהודית, היגרו בעיקר מתחילת המאה. XX.

בדרך זו קיווה ארגון האומות המאוחדות לשים סוף לבעיה ארוכת שנים, שליהודים תהיה מדינה משלהם. ההחלטה ללא ספק הושפעה מאוד ממה שסבל העם העברי במהלך מלחמת העולם השנייה, אם כי הנושא זה התחיל הרבה לפני כן, עם הולדת הציונות, שהטיפה בדיוק לחזרה לבית הפלסטיני וליצירת מדינה יהודית.

הציונות החלה לעשות את צעדיה הראשונים בסוף המאה התשע עשרה, וגרמה לגלים הראשונים migrations to Palestine, which continued during the first decades of the 20th century until the creation of the State מישראל.

במהלך מלחמת העולם הראשונה וכדי לזכות בתמיכת הקהילה היהודית, הבטיחה בריטניה לציונים הקמת מדינה יהודית בתום המלחמה. עם זאת, ברגע שהסכסוך הסתיים, הוא בגד בהבטחתו.

פלסטינה הפכה למנדט בריטי של חבר הלאומים (הישות הקודמת של האו"ם), ובמהלך אותה תקופה אַלִימוּת בין ערבים ליהודים, שהתממשו ביצירתם של כמה ארגונים שפעלו בטקטיקות טרור, מול שניהם האויב (היהודים במקרה של הערבים, ולהיפך), כמו הבריטים, שהיו באמצע וקיבלו מקלות משניהם צדדים.

לאט לאט, העולם ביקש לשכוח את הרזולוציה של מה שמכונה "השאלה היהודית" (שם שזכה למוניטין רע על השימוש בו על ידי נאציזם), אך היהודים לא שכחו, הם נזקקו לבית בו ירגישו בטוחים, דבר שחשף את הנאציזם ואת הפשעים שנעשו נגד העם העברי בין השנים 1933 ל -1945.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שהיהודים סבלו משנאה אתנית / דתית על בשרם, אך זו הייתה ללא ספק הזוועה ביותר, כאשר מחנות המוות פעלו תחת הנחת יסוד תעשייתית. אין ספק שזה היה מכשיר לסלילת הדרך להקמת מדינת ישראל.

בשנת 1947 ממשלת בריטניה, שמאסה בהכאה מתמשכת של קורבנותיה בעימות שנראה שאין לו פיתרון, החליטה לנטוש פלסטין ויתרה על המנדט שלה, שקיימה מאז מלחמת העולם הראשונה, והעבירה לאו"ם שזה עתה נוצר העד להחלטת סְתִירָה.

לאחר לימוד ודיון על סְתִירָה, האו"ם קבע תוכנית שחילקה את שטח המנדט הבריטי של פלסטין לשתי מדינות עצמאיות, אחת מהן עבור היהודים והשנייה עבור הערבים.

ירושלים הייתה המכשול העיקרי, מכיוון שהיא עיר קדושה לשלוש הדתות, ושתי הערבים כיהודים הם רצו את שליטתה ורצו שהיא תהיה בירת המדינות החדשות המתאימות להם. הפיתרון שננקט היה בינאום, כך שהוא לא שייך לאף אחד משני הצדדים העומדים בסכסוך.

באותו יום בו פג המנדט הבריטי, 14 במאי 1948, הכריז דוד בן גוריון על מדינת ישראל.

המדינה החדשה נולדה במלחמה נגד קואליציה של מדינות ערב, שנחלשה מחוסר הכרה בינלאומית, אך התחזקה על ידי את כל הסבלות שספג העם היהודי לאורך ההיסטוריה שלו, אך בעיקר בשנות העימות העולמי האחרון.

הנחישים לא היו נמחקים מהמפה או יאבדו את הסיכוי שלהם לגור בבית משלהם, והתייצבו מול ערבים שפעלו מבודדים, חסרים תֵאוּם, למרות העובדה שהיה להם עזרה מהבריטים. הישראלים ספרו בין שורותיהם גם ותיקים במלחמת העולם השנייה, שהיו בעלי חוויה שלא יסולא בפז באותה תקופה.

הסכסוך, המכונה מלחמת העצמאות הישראלית, הסתיים בניצחון ישראלי, שאיפשר למדינה החדשה לא רק לשרוד, אלא גם להגדיל את שטחי השטח שלהם, והובילה להיעלמותה של המדינה הפלסטינית, ששטחה הגיע לשליטת שכנותיה הערביות, כמו ירדן ו מִצְרַיִם.

למרות שבתחילה היה לו קשה להתיידד בקהילה הבינלאומית, בסופו של דבר ישראל הפכה להיות בעל ברית של ארצות הברית, שזיכה אותו בתמיכה חשובה מאוד להבטחת עתידו קִיוּם.

האויב "לנצח" עם מדינות ערב, את ההשלכות של אותה מלחמה ואחר כך מורגשות עד היום. כי זה לא היה העימות האחרון בין ישראל לשכנותיה הערביות ...

בשנת 1956 פרוץ סכסוך נוסף כתוצאה מתנועותיו של המנהיג המצרי גמאל עבד אל נאצר, שהולאם את תעלת סואץ וחסם את מיצר טיראן.

תנועות אלה לא רק פגעו בישראל, אלא גם במדינות מערביות אחרות, עליהן הסכימה המדינה היהודית בסתר עם בריטניה וצרפת התערבות, תוך תקיפה בתיאום (אם כי באופן רשמי מסיבות שונות) מִצְרַיִם.

למרות שישראל נהנתה מהסכסוך, כיבוש חצי האי סיני (שיוחזר למצרים בשנת 1982), בריטניה הגדולה וצרפת היו לחצה על ידי ארצות הברית לזנוח את מעשיה, שבאמצעותם, ולמרות התבוסה הצבאית של נאצר, הוכרזה מצרים כמנצחת המוסרית של תַחֲרוּת.

בשנת 1967, והבחין בריכוזים משמעותיים של חיילים ערבים בסמוך לגבולותיה, החליטה ישראל להכות את המכה הראשונה ותקפה את מצרים וסוריה.

נאצר רצה לאלץ את המכונות הישראליות, מכיוון שבגללה כַּלְכָּלָה ודמוגרפיה, המדינה העברית לא יכלה לקיים מצב של המשך מלחמה זמן רב מבלי שכלכלתה תסבול ממנה.

אם ישראל לא הייתה תוקפת, היא הייתה חייבת בסופו של דבר לשחרר חלק ניכר מכוחותיה ב רגע כזה או אחר, שללא ספק היה משמש הכוחות הערביים לדרך ישראל.

החיסרון הוא, שעל ידי תקיפה ראשונה, ישראל הייתה לכל דבר ותוקף במקרה זה.

הדבר הראשון שצבא ישראל עשה היה לחסל את חיל האוויר של האויב בבסיסיו, עם מתקפה מתוכננת ונועזת על מידע מודיעיני יעיל. אינטליגנציה. השגת שליטה בשמיים, ההתקפה הקרקעית לא היוותה בעיה כה גדולה אפילו כנגד כוחות גדולים יותר מבחינה מספרית.

סכסוך זה אפשר לישראל לתפוס את מזרח ירושלים ואת רמת הגולן האסטרטגית, שטחים שהיא מחזיקה עד היום.

בשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים, הידועה בשם זה מכיוון שהיא נלחמה באותם תאריכים כמו החג היהודי הזה.

העובדה שמדינות ערב פתחו במתקפה לחג זה, מהקדושים ביותר של היהדות, זה לא במקרה, מכיוון שהם ביקשו להפתיע ולנתק אותם באופן חלקי אוֹיֵב.

למרות שהמתקפה הראשונית הפתיעה את הישראלים, הם הצליחו בסופו של דבר להתנגד ולהתקף נגד בהצלחה. סכסוך זה התאפיין בתמיכת ברית המועצות לצד הערבי, וארצות הברית בישראל.

המלחמה המקובלת האחרונה בה הייתה מעורבת ישראל הייתה כיבוש דרום לבנון בשנת 1982.

עם זאת, המדינה העברית הייתה מעורבת במלחמת גרילה וטרור מתמשכת נגד ארגונים חמושים כמו חמאס או חיזבאללה.

בינתיים ישראל הפכה לא רק לצבא אלא גם למעצמה טכנולוגית, למרות שהיא ממשיכה להיות מעורבת במחלוקת, עם עמדות סותרות מאוד; מעטים האנשים, אם נשאל אותם, יציגו דעה ניטרלית: או יבקרו את מה שישראל עושה לפלסטינים, או שהם יגלו תמיכה בעניין הציוני ובצורך שלאחרי הסבל, ליהודים תהיה מדינה משלהם.

צילום: Fotolia - Yarr65

סוגיות במדינת ישראל