הגדרת שיטה אנליטית אמפירית

ה חֲקִירָה מדעי הוא עמוד תווך חיוני בפיתוח הידע המאפשר גילויים חדשים. השיטה אֶמפִּירִי-אנליטיים היא שיטה של תַצְפִּית משמש להעמקת חקר התופעות, היכולת לבסס חוקים כלליים המבוססים על הקשר הקיים בין סיבה לתוצאה בהקשר נתון.

ניסיון וצורות ידע

ניתוח סטטיסטי נמצא בשימוש נרחב גם בענף מדעי החברה. במשך מאות רבות של שנים פִילוֹסוֹפִיָה זה נחשב לחוכמה הראשונה, למדע החשוב ביותר. אחד הפילוסופים המפוארים ביותר של יוון העתיקה, אריסטו, הסביר את ערכו של ה ניסיון תרגול בידיעת המציאות.

שיטה לקביעת היתכנותה של השערה

מהתצפית על ניסיון, ניתן לקבוע ניכויים מתי לְנַתֵחַ נתונים שנאספו באמצעות תצפית. השיטה האמפירית-אנליטית מתייחסת למציאות העובדות הניתנות לצפייה, לכימות ומדידה. זו שיטה המנוגדת הַשׁעָרָה בצורה קפדנית דרך ההפגנה המדעית שקובעת אם ההשערה האמורה נכונה או שקרית. כדי לאמת את ההשערה או להפריך אותה, נערכים ניסויים שונים.

שילוב מידע חדש לחיזוק מחקרים על תרחישים המשתנים עם הזמן והמגמות

עם זאת, יש לציין שמדובר בצורת ידע מַדָעִי כלומר בשילוב מתמיד של נתונים חדשים. מחקר שנערך לאחרונה מבוסס על אמיתות שהושגו בעבר, ולכן ההיסטוריה של הידע הופכת לסכום של תרומות שיצרו מחברים שונים.

שיטה אנליטית אמפירית מתחילה בזיהוי בעיה, בהמשך הצגת השערה, וביצוע ניתוחה

התהליך המתבצע בשיטה האמפירית האנליטית הוא: ראשית, הגדרת בעיה.

לאחר מכן, א הַשׁעָרָה של עבודה שהיא הבסיס בחקירה. באמצעות ניסויים שונים, נותחו את התוצאות וקשורות בהשערה זו. השיטה האנליטית האמפירית מוערכת בזכות קפדנותה ואובייקטיביותה ככל שהיא מבוססת על נתונים הניתנים לאימות.

מגבלות השיטה האנליטית האמפירית

עם זאת, לא ניתן להחיל את שיטת האנליזה האמפירית על אף מושא מחקר, אך יש לה גבולות. לדוגמא, לא ניתן להחיל קריטריון וודאות זה על חקר נושאים אנושיים כמו קיום הנשמה, קיום האל או חיים לאחר המוות. ויש מציאויות שאינן ניתנות לצפייה. לדוגמא, לא ניתן למדוד אהבה כ- משוואה מתמטיקה והיקום הפנימי של בן אנוש (אשליה, תקווה, חיבה... ) גם לא ניתן לתאר באופן של משוואה מדעית.