מושג בהגדרה ABC

חקיקה נקראת גוף החוקים שיסדיר עניין או מדע מסוים או מערך החוקים שדרכו מסדרים חיים מדינה, כלומר מה שמכונה בדרך כלל מערכת המשפט ואשר קובעת התנהגויות ופעולות המקובלות או נדחותות על ידי אִישִׁי, מוֹסָד, חברה, בין היתר.

כל אחד חוֹק כשלעצמו המחוקקים של פלוני אוּמָה להכתיב, בהיותם, למעט יוצאים מן הכלל, הרשויות המוסמכות היחידות שעושות זאת, על כל האזרחים לכבד אותם ולציית להם לתרום לטובת הקהילה, במקרה שהדבר לא יתממש כראוי, על כל אדם לקחת אחריות על הסנקציה כַתָב. לדוגמא, אם החניתי את מכוניתי בשטח אסור וה- רָשׁוּת שמשגיח על השאלה האמורה מפתיע אותי במצב ההוא, כל החוקים יפלו בי ואני אצטרך לענות על תקלה זו, בין אם על ידי תשלום קנס או תשלום אגרה שנקבעה בעבר.

ועכשיו חוזרים לכלליות שמעסיקה אותנו, החקיקה של מדינה דמוקרטית, למשל, מורכבת מה- חוּקָה הלאומי העומד כ- כְּלָל אם ועליון ואז על פי החוקים שהערנו לעיל והם תוצר של עבודת ה כוח חקיקה, אותם ביטויים רגולטוריים של כוח מבצעת, כגון תקנות, גזירות, אמנות, אמנות, הוראות, חוזים, בין היתר.

אם אדם גר בקהילה בה אין כל חוקים כאלה שיגידו לנו כיצד לפעול, הגיב למצבים מסוימים וכי בעצם הם יזמינו בה חיים, אם כן, כמעט בטוח שחוסר השליטה ישלוט, מכיוון שלא כל האנשים נוטים לכבד את

ימין של האחרים וגם לא לפרוס את התחייבויותיהם, מסיבה זו והתחשבות בשאלה זו היא כי חקיקה היא הדרך הטובה ביותר שקיימת לקהילה להתקיים, להתפתח ולצמוח, שכן בעיצומה של הכאוס זה יהיה בלתי אפשרי לִקְרוֹת.

ישנן שתי תפיסות בסיסיות לגבי מקור החקיקה או הסדר המשפטי. מצד אחד, הזרם הנורמטיבי מצביע על כך שהסדר מתבטא במכלול נורמות המובנות ומנוהלות על ידי סדרה של שיפוטים ערכיים, אמונות ושכנוע. ומצד שני, הזרם המוסדי מניח שסדר זה יוקם על ידי החברה, על ידי אותם מנגנונים החלים ומייצרים את הנורמות ולפי כל אותם מוסדות וקריטריונים של אפליקציה.

נושאים בחקיקה