הגדרת קרב קאנה

ישנם אנשים ואירועים אשר בשל חשיבותם הופכים לאזכורים הנלמדים בבתי ספר ובאקדמיות לאורך ההיסטוריה.

זה המקרה של קרב קנאס (Cannae בשמו הלטיני), שנלחם ב- 2 באוגוסט 216 לפני הספירה. C, וזה נלמד עד היום באקדמיות צבאיות על האופן בו חניבעל גרם לחייליו לעלות על הכוחות הרומיים.

קרב קנאס היה עימות שנלחם, במסגרת המלחמה הפונית השנייה, בין הכוחות הקרתגיים לבין כוחותיהם בעלות ברית, בפיקודו של אניבאל, והלגיונות הרומאים ובעלי בריתם בפיקוד הקונסולים קאיו טרנסיו וארון ולוסיו אמיליו פול.

קנאס יהווה את האסון הגדול השלישי במלחמה זו עבור הרומאים, אחרי טרביה וטרסימנו. אבל אל לנו לצפות לאירועים.

לאחר הקרב האסון בטרזימנו, מינתה רומא את הדיקטטור של קווינטו פאביו מקסימו, שהפעיל מדיניות של אדמה חרוכה והטרדה של הכוחות הקרתגיים.

פאביוס קיווה שיהיה לו מספיק זמן להכין צבא רומאי חדש המסוגל להתמודד עם העם מארחים קרטגינים, אבל בינתיים הוא ידע שעליו להירתע מלחימה בשטח הפתוח, מכיוון שהוא יכול לסמוך רק על לגיונות גוֹזָל.

הוא היה מודע גם לגאונותו הצבאית של חניבעל, בדיוק כפי שידע שחסר לקרתגים האמצעים והתומכים הדרושים לתקיפה ישירה של רומא או לקיום מצורים מתמשכים בגדול ערים.

כנגדו התרחשה העובדה שבעוד הרומאים לא עשו אלא להטריד, צבאות ארצות הברית חניבעל הרס את אדמות בעלות הברית של רומא, איתן חלק מאלו החלו לשקול את השינוי של צַד.

חוסר הפופולריות של טקטיקות אלה בקרב פשוטי העם היה מדהים. פאביו תויג כפחדן ונמנע מללחם עם חניבעל. לכן, בסוף שלו רוֹדָנוּת, פאביו לא ראה את המנדט שלו מחודש.

עם זאת, הקונסולים החדשים קאיו טרנסיו וארון ולוסיו אמיליו פאולו היו צריכים להיות אסירי תודה על כך זְהִירוּת של פאביו אפשר להם להרכיב את הצבא הרומי הגדול ביותר עד כה, והוערך בכ- 90,000 איש, על פי המקורות.

לקיחת קנאס, מרכז אספקה ​​לרומא, גרמה לקונסולים להחליט לצעוד ל קרב, לצהלות הגדולה של ההמונים, שחיכו וייחלו לסיום מהיר ל מִלחָמָה.

מתוך 90,000 הגברים שאספו הרומאים, כ-6-7,000 תואמים פרשים, ואילו השאר היו רגלים. לפני אלה יכול היה ענבל להרכיב כ- 55,000 איש, כ- 8,000 פרשים והשאר חי"ר. חוסר האיזון ניכר.

עם זאת, הפיקוד הרומי (שהיה אמור לעבור לסירוגין בין שני הקונסולים) חולק באשר הוא ממשיך, כשהקונסול וארו פזיז ואימפולסיבי יותר, בעוד אמיליו פאולו היה יותר מהורהר ו פָּחוּת נועז.

לדעת את אופי מבין שניהם, אניבאל יידע לנצל את ההבדלים הללו, ולתקוף כאשר וארו פיקד.

בימים שלפני הקרב, כששני הצבאות חנו פנים אל פנים, היו התכתשויות שונות, עם השליטה בנהר אופידוס כציר.

ביום הקרב בחרו הרומאים בטקטיקה הנפוצה ביותר בקרבות קלאסיים: חיל רגלים במרכז, כאשר הפרשים מגנים על שתי הכנפיים. אושר הַדְרָכָה זה נתן לצבאות את היכולת להתנגד במרכז ולהגיב במהירות מהכנפיים עם פרשים לכל התקפה מוצלחת של האויב, וחיזקה את הקווים שלהם.

המערך הקרתגי, לעומת זאת, הציג חצי עיגול כשהמרכז מכוון כלפי חוץ, לכיוון קווים רומאים, עם פרשים מופצים גם בכנפיים, אך עם מספר גדול יותר של כוחות באגף שמאלה.

היווצרות חי"ר של חניבעל עוררה רושם מוטעה של היותה חלשה יותר מזו הרומית, אם כי הגנרל קרתגניאן הציב את חייליו הטובים והממושמעים ביותר במרכז, בדיוק במקום שרצה הרומאים יתקוף.

אמנם בחירה כזו הייתה נראית פזיזה או התאבדות אמיתית ליותר מאסטרטג אחד באותה תקופה, אך חניבעל ידע מה הוא עושה, וכששתי הצבאות התקדמו, הוא נסע חזרה למרכזו בזמן ש אגפים.

באופן זה, מה שהיה חצי עיגול המוקרן לעבר החזית הרומית הפך במהרה לכזה שעוטף את הלגיונות.

במקביל, הפרשים הפוניים של האגף השמאלי הביסו במהירות את עמיתם הרומאי, בפניו עמדו, וכשזה קרה, חלק מהפרשים האמורים חצה במהירות את השדה מאחורי השומר האחורי הרומי כדי לתקוף את הפרשים הרומיים המגנים על האגף השמאלי של המערך הרומי מאחור להשמיד את זה.

ככל שהמרכז הרומי התקדם, חניבעל נתן לו להתקדם בצורה מבוקרת, ועיכב את חייליו, אך רק במרכז, בעוד הכנפיים התנגדו או אפילו התקדמו.

עד מהרה החלה המערך הקרתגי להקיף את הרומי, להקיף אותו.

זו הייתה כוונתו של חניבעל, שהקיף את הרומאים והסיר את היתרון העיקרי שלהם: עליונות מספרית.

כשאתה נמצא ב הֶקֵף בתוך ה מעגל, הקו הרומי היה קטן יותר מזה הקרתגי, שעבורו מספר קטן יותר של לגיונרים היה מול הלוחמים הקרתגיים.

מאותו הרגע הטבח שחיילי חניבעל ביצעו לרומאים היה מוחלט.

ללא מקום לתמרון ומבועת מכך שלא מצליח להימלט מאותו מעגל תופת, לגיונרים ומפקדיהם שהיו בפנים, נאלצו לראות כיצד חבריהם לנשק ראשון שׁוּרָה הם נפלו בזה אחר זה, וידעו כי, שלא בכדי, זה גם הסוף שלהם, זה רק עניין של זמן.

מתוך כמעט 90,000 הגברים שהרכיבו בתחילה את הצבא הרומי שהתמודד מול חניבעל בקאנה, ההערכה היא שבין 50 ל -70,000 היו יכולים לאבד את חייהם, שמספר האסירים בשום מקרה לא יירד מתחת ל -10,000, אם כי כמו כל דבר בעולם העתיק, יש נתונים שונים על פי ההיסטוריונים שטיפלו ב קרב.

השלכות האסון היו שהצבא הרומי לא העז להתמודד שוב עם חניבעל באיטליה שדה פתוח, והאסטרטגיה הרומית נעה לשלול את הקרתגים ממקורותיה על ידי תקיפת העורף היספניה.

הרומאים גם ניתחו את פרטי הקרב, ועם המסקנות שהסיקו מאלה הם שינו היבטים מסוימים של צבאם.

אניבאל גם לא הצליח לנצל את ההצלחה של קנאס היטב, שהשתלב עם הכוונה אסטרטגית של המלחמה שרומא ביצעה, אפשרה לאחרון להשיג ניצחון בכל רחבי העולם מִלחָמָה.

קנאס, בדיוק כפי שהיה טרביה וטרסימנו, בסופו של דבר ניצחונות פירריים עבור חניבעל.

אמרתי בהתחלה שהטקטיקה בה השתמש חניבעל היא עדיין מושא המחקר באקדמיות הצבאיות כיום. הסיבה לכך היא שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמבצעים "תמרון עוטף".

חניבעל יכול להיחשב "של חוברת הדרכה", הבעיה היא שאז לא היה שום מדריך בו הוא נכתב, הוא יצר אותו. וזה בדיוק הכשרון של האלוף הגדול.

צילום: פוטוליה

נושאים בקרב על קאנה