חשיבות החקלאות

סרינה קווג'י
תואר פרופסור לביולוגיה

רק באמצעות היכולת פיתחו בני אדם טכניקות וטכנולוגיות לגדל את המזונות שלהם ממקור צמחי, לשלב אותם בתזונה היומית שלהם. בדרך קבועה, בנוסף להשגת עמו ביות וגידול בעלי חיים ששימשו מקור לחלבון ואף כחברה, ובכך אפשרו להתקדם לדרך חיים יציבה, בטוחה, שלווה וחברתית יותר, באמצעות הקמת התנחלויות אשר בתורן יגרמו לבנייה משלהן. משקי בית. במובן זה, חשיבותה של החקלאות לבני אדם אף מייצגת את נקודת המוצא לפיתוח מוח מורכב יותר ויותר, טכנולוגי ומסוגל לפתור את הבעיות החדשות שהוא נאלץ להתמודד איתן כאוכלוסיות הם גדלו.

עם זאת, למרות היותה אחת השיטות האנושיות העתיקות ביותר, החקלאות עדיין רחוקה מלהיחשב למשאב משוכלל לחלוטין. יש מספר רב של משתנים המשפיעים על עובדה זו והשלכותיה, הנעים בין האקולוגי לכלכלי, מה שהופך את הפיתוח לנחוץ מתמיד. של חקירות מדעיות הנותנות תרומה לייצור חקלאות שהולכת וגדלה בהרמוניה עם הסביבה ויצירת מודלי ייצור המתמקדים ב חלוקה שווה של מזון, והנגשתו הכלכלית לכל בני האדם, כעיקר זכויות היסוד והצעדים שלהם למיגור רעב.

השפעת החקלאות

לאורך מאות השנים - ביתר שאת מאז המהפכה התעשייתית הראשונה ותחילתה של המודרניות - החקלאות לבשה צורות אגרסיביות יותר ויותר כלפי הסביבה, וגרמה לבעיות חמורות. השפעות על המגוון הביולוגי בכל אזור שבו הוא מיושם, במיוחד באמצעות גידול נרחב של מין אחד או מעט מאוד, היוצר באופן מלאכותי קולוניזציה על ידי מינים מעובדים, לשבור לחלוטין את הדינמיקה של שונות של מינים שבמשך אלפי שנים התפתחו יחד במרחב הזה, עד שהגיעו לאיזון האקולוגי שלהם.

מצד שני, לחקלאות המודרנית הייתה גם השפעה שלילית על הקרקעות. השחיקה והבלאי הגבוהים של חומרי הזנה בקרקעות, עקב היעדר וריאציות בדינמיקה של החקלאות, מובילים לצורך בשילוב באופן מלאכותי את חומרי ההזנה הדרושים לגידולים, הדבר מרמז על שימוש בדשנים כימיים שיכולים בהחלט להיות בהתאם למאפיינים של הקרקע והן. צמחים ואינם מהווים סיכון גדול יותר, עם זאת, דשנים מסוימים יכולים גם ליצור פסולת מיותרת אשר יחד עם חומרי ההדברה וקוטלי העשבים הנדרשים בחקלאות ענפה, המיועדת לחיסול חרקים ועשבים שוטים בהתאמה, מהווה מקור קריטי לזיהום הן עבור קרקעות והן עבור המים.

ומכיוון שמדובר גם במים, הוא לא מושפע רק מבעיית זיהום, אלא גם מהצורך הקיצוני כנוזל חיוני עבור פיתוח של יבולים, אפילו להגיע לעיקרון של חשיבות החקלאות על פני מינהל המים, יוצר בהזדמנויות רבות, חריגות מהערוצים הטבעיים של נהרות, הפרטת בארות ומאגרי מים טבעיים, ובכך לשנות מערכות אקולוגיות אחרות ואפילו אוכלוסיות בן אנוש.

טרנספורמציה חקלאית

לכל האמור לעיל יש נקודת התכנסות לדרך שבה הפך הצורך בייצור בקנה מידה גדול של מזון. תורגם להקמת מודל חקלאי של כמויות גדולות של הקטרים, המעובד עם מגוון נמוך מאוד של מינים, עובדה הוא אינו מתרחש באופן טבעי, אלא באזורי אקלים המאפשרים זאת, כאשר באופן כללי הן המגוון והן הכמות של מתנחלים.

עם זאת, בני אדם הצליחו ליצור אוכלוסיות גדולות יותר ויותר כמעט ללא מגוון מינים, ומכאן הטבע מחשיב אותם מינים שהוכנסו באופן מלאכותי כאיום ממשי, מפעילים מנגנוני הגנה שהחלטנו לקרוא להם מזיקים ביבולים, באמצעות קרב שבו אין דרך שיהיו מנצחים, אלא אם כן יאמצו אסטרטגיות המתאימות יותר לכללי הטבע עצמו, ובכך להניח פיתוח חקלאי בר קיימא עם הסביבה, איזון פרקטיקות אלה עם תחום המגוון הביולוגי וכבוד החיים ב כוכב הלכת.

הפניות ביבליוגרפיות

מוריס, ד. (1971). הקוף העירום, מחקר על חיית האדם. פלאזה וג'ינס, S.A. מוציאים לאור. הוא. ברצלונה, ספרד.

מוריס, ד. (1975). גן החיות האנושי. פלאזה וג'ינס, S.A. מוציאים לאור. הוא. ברצלונה, ספרד.

עולם, ב. (2008). חקלאות לפיתוח. דו"ח פיתוח גלובלי.

PEDREÑO, José Navarro, et al. (1995). פסולת אורגנית וחקלאות. אוניברסיטת אליקנטה, ספרד.

Vander Ploeg, J. ד. (2014). עשר איכויות של חקלאות משפחתית. LEISA Journal of Agroecology, 29(4), 6-8.