חשיבותו של עץ החיים

במיתולוגיות השונות שנוצרו על ידי ה בן אדם אנו מוצאים אלמנטים מגוונים ומעניינים מאוד המשמשים להסביר את כל אותם דברים שנמלטים מהמציאות הקונקרטית והיומיומית שלנו. בדרך זו, אחת התופעות החשובות ביותר היא זו של עץ החיים, זה הקיים כמעט בכל הציוויליזציות האנושיות.

מושג הטבוע באדם ובקיומו

לאדם תמיד היה חיוני לדעת את מקור קיומו, הן במונחים קולקטיביים והן במונחים אינדיבידואליים. אז זהו שהוא פיתח מגיל צעיר את הרעיון של עץ החיים, יסוד המאחד באופן מטפורי אדם עם אבותיו.

אם נדמיין לעצמנו צורת עץ, נראה שיש בו גזע והענפים שגורמים לעץ לצמוח עד אין סוף. הגזע יבוא לייצג את המרכיבים המשותפים שהנושאים השונים של א קולקטיבי, בעוד שהענפים הם המשפחות השונות שאולי התפתחו עם הזמן. זְמַן.

הרעיון של אבות בדתות

כאמור, כל הדתות עושות איזשהו ניתוח או הבנה של מושג הקיום האנושי, כדי שהם צריכים כדי לחזור אחורה בזמן ולחבר עם עם אבות שאולי הם מלכותיים ביותר.

כל אחד דָת, כגון נוצרי, יהודי, איסלאמי, בודהיסט, הינדואיזם או אפילו דת מצרית עתיקה, קלטית ואחרות המזרחים ביצעו ניתוח משלו של המושג הזה ולרוב אנחנו יכולים למצוא סינקרטיזם שמוביל אותנו לראות את עץ החיים כאיחוד של העולם הארצי עם העולם השמימי, זה שאליו כל הדתות מאמינות שנשמתנו תלך כאשר הגוף למות.

עץ החיים כבנייה של הזהות שלנו

אמר את כל זה, מעבר לפרשנויות שכל דת עושה לגבי מושג העץ של החיים, זה יכול להילקח גם על ידי כל אדם כשיטה לבנות את שלו זהות. זה כך בגלל שכל אחד מאיתנו רוצה לדעת מאיפה הוא בא ומי היה שם קודם, בשביל מה להיות ברור לגבי הדרך שעברו אבותיך, אבותיך או קרובי משפחתך הקרובים ביותר חִיוּנִי.

זה חשוב במיוחד כשאנחנו מדברים על אֲנָשִׁים שמסיבה יוצאת דופן איבדו קשר עם קרוביהם, שנאלצו להשאיר הכל מאחור או שנולדו ב מִשׁפָּחָה שלא היה המקורי שלו.

תמונות: Fotolia. ראסטוק – אור