מושג בהגדרה ABC

מקור המילה פאנגיריקה ביוונית, שכן היא באה מפאן, שמשמעותה הכל, ומ- gyrikos, שמגיעה מהמילה agyris, שפירושה כל האנשים. לפיכך, עבור היוונים הספד היה סוג של נאום המיועד לכל העם. זה לא היה סתם נאום כלשהו אלא מטרתו הספציפית: לשבח או להלל אדם, אל או גיבור פופולרי.

בדרך כלל דברי ההלל או השבח הובאו בהקשר למצבים בעלי חשיבות חברתית מסוימת, כגון פסטיבלים, חתונות או מחוות לאחר מות. ההספד ב מָסוֹרֶת היוונית השתלטה על ידי התרבות הרומית. כיום אנו ממשיכים להשתמש בהספד באותם הקשרים שבהם נאמרים דברי שבח או שבח. הכרת תודה.

כיום משתמשים במונח פאנגיריקה בכדי להתייחס ל טֶקסט או נאום מדובר בו משבחים אדם בפומבי. אין אף אחד פוּרמָט בה הוא מציג את ההספד, שכן ניתן לעשות זאת בצורת מכתב פרידה, במאמר בעיתון או בנאום קצר בהלוויה.

דרכים שונות לכבד מישהו בתרבות היוונית-לטינית

ההספד בתרבות היוונית היה יותר מכמה מילות שבח, שכן יש להבין אותו כתרגיל רטורי בו הדובר מראה לאחרים את מְיוּמָנוּת עם המילים. ראוי להדגיש כי בתרבות היוונית היו תרגילים רטוריים שונים, הידועים גם במונח progymnasmata (כגון תִנוּי, האגדה, ההאשמה וסוגים אחרים של דיבור).

במסורת היוונית היו כמה דרכים לחלוק כבוד: בצורה של כתיבה או אפיגרמה, בפסוק דרך אלגיה, אודה או דיתרמב, הקמת פסל כדי לכבד את זכרו של מישהו או עם נאום אופי של הלוויה מוֹקִיר. בצד ההפוך למילות שבח היו פוסלים נאומים או הצעות ביקורתיות, כמו סאטירה או ויטואפרציה.

חשיבות המילה ביוון הקלאסית

פאנגיריקה היא דוגמה ממחישה לחשיבות שייחסו היוונים ל דַבְּרָנוּת ותרגילים רטוריים. נוכל לומר שהיוונים העניקו ערך רב למילים. אנו יכולים להעריך היבט זה באמצעות ביטויים שונים: תיאטרון, הדיאלוגים הפילוסופיים, המחלוקות הדיאלקטיות באגורה או תורתם של אדוני האורטוריה, הסופיסטים. איכשהו היוונים הבינו את כּוֹחַ מילים, כי איתם אפשר לספר סיפורים ביופי או לשכנע את האנשים.

צילום: iStock - QuoVision