הגדרת ריאליזם קסום

בהקשר של סִפְרוּת אמריקאי היספני במחצית השנייה של המאה ה -20, מונח תיאורי הוטבע להתייחס לסגנון הספרותי של כמה יצירות. מונח זה הוא ריאליזם קסום.

הקשר היסטורי וכמה מנציגיו

סגנון ספרותי זה קשור קשר הדוק לעולם אמריקה הלטינית ובמקביל להקשר ההיסטורי של שנות ה -60 וה -70. באותה תקופה חווה העולם רגע של אופטימיות טכנולוגית ובמקביל תקופת מתח בין ארצות הברית לברית המועצות (מה שנקרא מלחמה קרה וה גזע הן שתי דוגמאות למתיחות בין שתי העמים). בין המחברים הבולטים ביותר של הריאליזם הקסום הם גבריאל גרסיה הקולומביאני מרקס, מיגל אנחל אסטוריוס הגואטמלה, חוליו קורטזר הארגנטינאי או אלג'ו הקובני נגר.

כותבי הריאליזם הקסום משלבים אמונות טפלות פופולריות ברומנים ובסיפורים שלהם כאלמנט של המציאות עצמה.

הדמויות ברומנים חיות בעולם האמיתי, אך העולם הזה חדור קסם ופנטזיה. מיזוג זה בין מיתוס למציאות הוא הסינתזה של ריאליזם קסום. העל-טבעי והרציונלי משתלבים באופן טבעי וכתוצאה מכך הדמויות אינן מופתעות מתופעות מוזרות מסוימות, מכיוון שהן חלק מחיי היומיום שלהן.

האלמנטים הקסומים שהם חלק מה- תִנוּי (למשל, אדם שצף בכנסיה לפני אנשים רבים) אינם מוסברים כמשהו מוזר או טבעי, אלא הם לגמרי יומיומיים ונורמליים.

ה תיאור למציאות יש מרכיב כאוטי וכל מה שחושי משולב שולים שֶׁל שכל ישר (ה חושים טעם, שמיעה או ריח יכולים להפוך לדמויות בנרטיב).

הזמן הנרטיבי מעוות, באופן שהעבר וההווה חוזרים על עצמם וממד הזמן הוא מעגלי.

הגבול בין חיים למוות מטושטש והדמויות יכולות למות ואז לחזור לחיים כמשהו נורמלי לחלוטין.

בנרטיבים יש חוט ראשי מציאותי אבל הכל עטוף בקסם, בחיים אינסופיים או בנסים שאינם מפתיעים.

הקורא לכוד בשני מימדים (קסם ומציאות עצמה) ובסיפורים יכול להיכנס לעולם שנראה מרוחק ואבותי אך הוא חלק מחייו של אמריקה הלטינית.

צילומים: Fotolia - MM Studio / Albert Buchatskyy