קונספט בהגדרה ABC

בפקודת הפוֹנֵטִיקָה, א תתקשר אלי יהיה כל אחת מהיחידות הפונולוגיות המינימליות שב- a שפה להתנגד לאחרים שיוצרים ניגוד משמעותי. לדוגמה הפונמה s מנוגדת לפונמה n, ומאפשרת לנו להבדיל בין המילה צער למילה פסה.

בינתיים, הפונמה היא גם ה יחידה מינימום של שפה אוראלי, מכיוון שמדובר בצליל דיבור המאפשר להבדיל בין מילות השפה הרבות, למשל הפונמות s ו- t ב- coso ו- como; o s ו- c בסינגל וזנב.

למילים שהוזכרו לעיל שורות: coso / como, sola / cola, pena / pesa, יש משמעויות שונות לחלוטין, אם כי ההגייה של כל זוג כמעט ואינה שונה בצלילים האמורים. בינתיים, מבחינה מבנית, הפונמה שייכת לתחום השפה, ואילו הצליל שייך לתחום הדיבור.

הצלילים של כל אחת מהמילים נקראים אלופונים. באותה פונמה יכולות להיות אלופונים שונים, כפי שקורה גזים ואנשים. מצבים נפוצים אחרים הם גם שהאותיות תואמות או שהאותיות נשמעות כמו יותר פונמות, למשל, c נשמע כמו k ו- s כמו z.

פונמות אינן צלילים מבחינת ישות גוּפָנִי, אלא מדובר בהפשטות פורמליות או עקבות פסיכולוגיים שנותרו בצלילי הדיבור.

יש לציין גם כי הטלפון והפונמה אינם זהים, בגלל ה

טלפון או סאונד מאופיין בסדרה של תכונות פונטי ומפרק, אשר תְעוּדַת זֶהוּת זה שיעורי בית בלעדי לפונטיקה. לכן הטלפון יהיה כל אחד מהמימושים האקוסטיים האפשריים של פונמה.

אז לסיכום, הפונמה תהיה היחידה הפונולוגית מבדיל (כל פונמה תחומה בתוך המערכת על ידי התכונות המבדילות אותה מהאחרות וגם מכוונתה המשמעותית שלה), תַקצִיר (כי למעשה הפונמה אינה צליל אלא סוג אידיאלי של צליל) ה לא ניתן לחלוקה ליניארית (לא ניתן לפרק אותו ליחידות קטנות יותר).

מצד שני, אנו מכנים גם פונמות כל אחד מהצלילים הפשוטים של השפה המדוברת.

נושאים בפונמה